דף הבית בדק בית איתור רטיבות בבית ביקורת מבנים פרופיל המרכז
    פיקוח בניה מאמרים המלצות  
  לקבלת הצעת מחיר וייעוץ ראשוני צלצל עכשיו: 0544513748
 
חוק מכר דירה תהליך ביקורת איתור נזילות ורטיבות
דוגמא לליקויי בניה בדק בית המלצות
בטיחות עורכי דין שנת בדק / תקופת בדק
דוחות מהנדס שאלות ותשובות ביקורת מבנים

 

סדקים בבניינים

 

בעריכת: אינג' אנדרי סלאבו: 0544513748

 

בין הליקויים העיקריים בביניים המדאיגים הם הסדקים במבנה של הבניין (קירות, אלמנטים מבטון מזוין כגון יסודות, קורות מסד, עמודים, קורות ו/או תקרות).
הסדקים הם:
א) סדקים עוברים בעובי הקיר.
ב) סדקים שלא עוברים שהם סדקי טיח.

הסדקים מתחלקים ל:
• סדקים קונסטרוקטיביים שדורשים טיפול של חיזוק,
• סדקים קונסטרוקטיביים שדורשים רק טיפול אסתטי,
• סדקי טיח עם תיקון אסתטי בלבד,
• סדקים בין הבלוקים בקירות, עם תיקון אסתטי,
• סדקים בתקרות לאורך קווי הצלעות, תיקון אסתטי בלבד,
• סדקים בתקרות מבטון מזוין ללא צלעות שברוב דורשים בדיקה מעמיקה וחיזוק.

א) סדקים קונסטרוקטיביים שדורשים טיפול לחיזוק המבנה או חלק ממנו.
סדקים אלכסוניים עוברים בקירות, סדקים אלכסוניים הם תוצאה של תזוזה דיפרנציאלית (לא אחידה) של אלמנטים שונים של הבניין, כגון: שקיעת יסודות, בעיקר כלונסאות שגורמות לסדקים שיורדים מקו היסוד.
לפני החלטה על דרך התיקון מומלץ לבדוק האם המבנה כבר יציב או עדין ממשיך עם השקיעות.יש לנקות מטיח רצועה צרה של כ-1 ס"מ רוחב וכ-10 ס"מ אורך בניצב לסדק,עד לבלוק או בטון.יש להדביק על הקיר(לא על טיח)רצועת זכוכית דקה, בדבק אפוקסי ולעקוב אחריה.אם הזכוכית נשברת במשך הזמן (כ-6 חודשים)זה סימן שהמבנה טרם התייצב ואז יש לפנות למהנדס קונסטרוקציה לפיתרון לחיזוק המבנה ולתקן הסדקים רק אחרי החיזוק.במקרה והבניין יציב אז יש לתקן את הסדקים בהתאם לעובי ומספר הסדקים על אותו קיר. ניתן לתקן הסדקים בעזרת מילוי בחומר דו-מרכיבי כגון דבק אפוקסי או חד-מרכיבי כגון מלט-צמנט עם רשת חיזוק מפיברגלס.במקרה של סדקים דקים ניתן להשתמש בחומרים רגילים כגון צלוטיט.עלית היסוד(כלונס)כתוצאה של ביסוס בקרקע חרסי(לס)שנרטב,הסדק במקרה זה עולה מקו היסוד.סדקים אלכסוניים מתחת לתקרת קומה אחרונה,כתוצאה של התפשטות תרמית לא אחידה של הגג ושל הקירות.ברוב המקרים הסדקים מהפינות כלפי הגג,התיקון בסדקים אלה יבוצע כמו בסעיף הקודם.בנוסף, מומלץ להוריד מפלס מי התהום סביב המבנה.

סדקים אנכיים באמצע קיר ארוך:
הסדק הוא תוצאה של העדר חגורה אנכית (עמודון).
תיקון מומלץ:
יש לבצע חציבה של תעלה 20X20 ס"מ בעובי הקיר, יש להכניס 4 קוצים קבועים בדבק אפוקסי בשתי התקרות ולצקת החגורה כולל הזיון וקוצים מהקיר.

ב) סדקים קונסטרוקטיביים שדורשים רק טיפול אסתטי, סדקים אנכיים בין עמוד/קיר בטון לבין קיר בני (בלוקים), סדקים אלה מקורם בהעדר קשר בין הבטון לבלוקים (שטרבות). ניתן לתקן באמצעות מילוי הסדק במרק גמיש והוספת רשת חיזוק מוטבע במלט צמנטי.

סדקים אופקיים בין קיר בני לבין רצפת הבטון
סדקים אלה נגרמים לרוב מהבדלי גמישות בין קורת היסוד (מסד) לבין קיר הבני (בלוקים), בדרך כלל כתוצאה של כשל תכנון. יש לבדוק האם הסדק עדין עובד או הוא כבר הפך ליציב (סטטי), לפי השיטה המתוארת בסדקים אלכסוניים.

סדקים אופקיים מתחת לחגורות בטון/קורות יורדות
אם לא מדובר על דירה מתחת לגג/מרפסת אז רוב הסיכויים שמדובר על עבודה לא טובה של בניית הקיר, ניתן לתקן באמצעות מילוי הסדק במרק גמיש והוספת רשת חיזוק מוטבע במלט צמנטי.

סדקים אופקיים בין תקרת קומה אחרונה/מרפסת גג לבין הקירות
מדובר על סדקי התפשטות תרמי שונה של הגג ושל הקירות. קיימת אפשרות יקרה לשיפור הבידוד התרמי של הגג או לביצוע סדק מבוקר, ישר, בטיח בין הקיר לתקרה.

סדקים אופקיים בהמשך חלון גרירה (כיס גרירה)
תוצאה של כיסוי יותר מידי גמיש של כיס הגרירה. ניתן לתקן באמצעות מילוי הסדק במרק גמיש והוספת רשת חיזוק מוטבע במלט צמנטי.

סדקים אלכסוניים קצרים מתחת לחלונות
תוצאה של העדר חגורת בטון מזוין מתחת לחלון. אם הסדק הוא יציב (סטטי) יש למלא הסדק (לפי עובי הסדק). ניתן לתקן הסדקים בעזרת מילוי בחומר דו-מרכיבי כגון דבק אפוקסי או חד-מרכיבי כגון מלט-צמנט עם רשת חיזוק מפיברגלס. במקרה של סדקים דקים ניתן להשתמש בחומרים רגילים כגון צלוטיט.

סדקים אלכסוניים קצרים מעל החלונות או דלתות
הסדקים הם כתוצאה של העדר חגורת בטון מזוין מעל הפתחים. במפתחים קצרים חייב להתבצע חגורה בין העמודים/קירות. אם הסדק הוא יציב (סטטי) יש למלא הסדק (לפי עובי הסדק). ניתן לתקן הסדקים בעזרת מילוי בחומר דו-מרכיבי כגון דבק אפוקסי או חד-מרכיבי כגון מלט-צמנט עם רשת חיזוק מפיברגלס.

סדקי טיח עם תיקון אסתטי בלבד
סדקים דקים עד דקים מעוד (נימיים) לכל הכיוונים. יש לציין שסדקים אלה הם לא סדקי תחזוקה אלא נגרמו כתוצאה של עבודה לקויה:

1. העדר אשפרה (הרטבה) של הטיח אחרי היישום והם סדקים יציבים. לתיקון ניתן למלא הסדקים בצלוטיט או חומר אחר ולצבוע הקיר מחדש.
2. העדר צמנט בתערובת הטיח לשכבת השליכט והם לא יציבים. לתיקון מומלץ לגרד שכבת השליכט ולבצע שליכט חדש, תקין.

סדקים נימיים בין הבלוקים (לאורך קווי המישקים)
ראה תיקון סדקים נימיים. סדקים של התנתקות שכבת טיח העליונה (שליכט), לרוב מופיע על קירות בטון כתוצאה של חוסר שכבת הרבצה והעדר קשר בין הטיח לבטון. יש לבדוק כל משטח המטויח בעזרת נקישה ולגרד טיח הלא דבוק היטב. יש לנקות משטח הקיר ולבצע שכבת הרבצה צמנטית ועל זה השליכט.

תקרות ו/או קורות
סדקים בתקרות לאורך קווי הצלעות, תיקון אסתטי בלבד. יש לתקן כמו כל הסדקים הנימיים.
סדקים בתקרות ו/או קורות מבטון מזוין ללא צלעות, שברוב דורשים בדיקה מעמיקה וחיזוק, סדקים אלה חייבים בדיקה מעמיקה של קונסטרוקטור (ראה כתבה "וזאת תורת התקרות" באתר: elyon1.court.gov.il).

הערה: מומלץ לקרוא את הכתבה הבאה של איגוד המהנדסים

סדקים: ליקויים עיקריים, תקנים, דרכי תיקון
אין אפשרות להימנע לחלוטין מתופעות של סדקים, אולם הערכות בלתי מבוססות של נזק מסדקים עלולות להוביל לפתרונות מזיקים ויש לנהוג באופן מידתי ולהיזהר מפני פתרונות יקרים

איגוד המהנדסים
להלן מסמך של איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, ובו מסקנות ועדה מיוחדת לנושא "היתכנות סדקים במבנים, מיון ורמת הטיפול הנדרשת".

א. רקע: באפריל 2005 קיים איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות בישראל יום עיון בנושא היתכנות סדקים במבנים, שבו השתתפו מומחים בתחום הקונסטרוקציה והביסוס. בין המרצים היו גם מומחים מחו"ל. בעקבות ההרצאה והדיונים גובשו המסקנות, המובאות להלן:תופעת הסדקים במבנים יכולה לנבוע מגורמים שונים, והחשובים בגורמים הם קרקע הביסוס והתנהגות תרמית דיפרנציאלית של רכיבי המבנה. שיטות הבנייה השכיחות, המשלבות חומרים שונים וביסוס על קרקע דחיסה, אינן יכולות להבטיח מניעה מוחלטת של סדקים.
מרב הסדקים הקיימים בבניינים אינם נובעים, בהכרח, מליקויים מהותיים בתכנון או בביצוע, ואינם מהווים סכנה ליציבות המבנה או פגיעה בתפקודו.
על פי הספרות המקצועית ועל פי הניסיון, ייתכנו סדקים בעובי של עד 2-1 מ"מ ולעתים עד 5 מ"מ, או באלמנטים שלדיים בעובי הקטן מכשלוש עשיריות מילימטר, בלי שתהיה לסדקים כאלה משמעות מלבד משמעות אסתטית, דבר זה מותנה בכך, שהסדקים אינם גדלים ואינם נובעים ממחדל תכנוני או ביצועי חשוב, במצב כזה הטיפול בסדקים הוא פשוט.

השפעת קרקע הבסוס
1. כבר בשנת 1938 קבע TERZAGHI, שלא ניתן, בדרך כלל, להימנע משקיעות דיפרנציאליות, והשפעתן תלויה בסוג הבנייה (1), דהיינו:
2.
Differential settlement must be considered inevitable for every foundation,unless the foundation is supported by solid rock. The effect of the differentialsettlement on the building depends to a large extent on the type ofconstruction.

2.Tomlinson, בספרוFoundation Design and Construction , מהדורה שישית (1995), מרחיב ואומר שבמציאות של שקיעה דיפרנציאלית אי אפשר להבטיח העדר כל סידוק (2), דהיינו:
"It is unrealistic to design foundations to prevent all cracking due to
differential settlement"..

3. Kantey כותב בעיתון ה-A.S.C.E (p. 53-55) ב - 1980December, שמתוך כ-250,000 בתים חדשים, הנבנים כל שנה בארה"ב באדמות תופחות, ל-60% יהיה נזק קטן (Minor Damage) ו-10% יהיה נזק גדול –significant damage - some beyond repair") (3) "), זה מבטא מציאות של בנייה שכיחה, שאיננה חפה מסדקים. הנ"ל מצוטט מתוך:
"Home construction and swelling soils report", by the Colorado Geological Surveys W.G. Holtz.

4. התקן האוסטרלי מציין כדלקמן:
"it is acknowledged that minor foundation movements occur on nearly all sitesand that it is impossible todesign a footing system that will protect the houser from movement under allcircumstances Crack width is used as the
major criterion for damage assessment".

דירוג הנזק למבנה על פי עובי הסדקים והטיפול הנדרש מכך:
בתקני הביסוס בעולם נהוג קריטריון של תזוזה דיפרנציאלית מותרת ביסודות, לפי סף הנזק הנגרם ממנה לשלד ולשאר חלקי המבנה. לפי קריטריון זה, סף נזק בטיחותי לשלד הבניין הוא שינוי זווית של 1:150. מובן שבהעדר מדידה גיאודטית מתחילת הבנייה קיים קושי לקבוע במדויק מהו העיוות שחל בפועל. במקביל לקריטריון זה פורסם בשנת 1995 מסמך ה- (251 E. R. B(5

(Building Research Establishment), שהוא שווה ערך לתקן באנגליה והוא קריטריון מעשי יותר בכך שהוא מתבסס על עובי הסדקים בקירות ועל אופיים ודבר זה ניתן למדידה.המסמך מבוסס, בין היתר על מחקרים ומאמרים של De Mello, Burland ,TomlinsonDriscol ו-broms(6,7).

כחלק מקריטריון ה-B.R.E לדרגות הנזק מצוין,
מהו אופי הטיפול הנדרש, דהיינו: אסתטי, תפקודי או חיזוק יסודות?

בכנס של איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות שהתקיים בחודש אפריל 2005 הוצא מסמך שלפיו עובי הסדקים איננו מדד אולטימטיבי ויש חשיבות למידת התפתחות הנזק ולחקירת סיבותיו. עוד קובע המסמך שיש אפשרות לזיהוי דרגת הנזק ואת הטיפול הנדרש והוא נועד למנוע שימוש באמצעים מופרזים העלולים לגרום נזק עם גם מופעלים כשאינם הכרחיים כגון חיזוק יסודות למבנה שהנזק בו אסטטי. בין היתר, מסמך ה-B.R.E נועד לסייע למהנדסים, וגם לבתי המשפט בהערכת דרגת הנזק לפי עובי הסדקים בקירות. הנזק מחולק לפי חומרתו לדרגה אסתטית, לדרגה תפקודית ולדרגה בטיחותית, גישה זו אומצה ע"י התקן הישראלי (ת"י 940)(8).
לפי המסמך, עובי הסדקים אינו מדד אולטימטיבי ויש חשיבות למידת התפתחות הנזק ולחקירת סיבותיו.
קריטריון ה-B.R.E מאפשר את זיהוי דרגת הנזק ואת הטיפול הנדרש, והוא נועד למנוע שימוש באמצעים מופרזים, העלולים לגרום נזק אם הם מופעלים כשאינם הכרחיים, כגון חיזוק יסודות למבנה שהנזק בו אסתטי.
התקן האוסטרלי לביסוס 1996 - 2870 As אימץ את קריטריון ה-251 - BRE הנ"ל.

הצורך במידתיות ובמניעת בזבוז:
התייחסות לסדקים מחייבת מידתיות: תביעות המוגשות בגין סדקים, שאינם מבטאים נזק מהותי למבנה, או תביעות מופרזות בגין סדקים, המבטאים נזק קטן, גורמות לבזבוז משאבים ואינן לטובת הציבור.
יזם, אשר יצטרך לקחת בחשבון עלויות מיותרות בגין תביעות שווא, יעלה את מחיר הדירה. טובת הציבור דורשת גם למנוע שמרנות יתר בתכנון, אשר תייקר את הבנייה, מבלי לשפר בהכרח את התנהגות המבנה.
פרופ' Peck ממנהיגי מקצוע הביסוס בעולם, הבהיר במאמרו "The pitfalls of overconservatism" את הנזק שבשמרנות יתר, דהיינו, הנזק הצפוי כאשר פונים לחיזוק יסודות, בלי שהדבר הכרחי.
הערכות בלתי מבוססות של היקף הנזק יכולות להוביל לפתרונות יקרים, שלא רק שלא יביאו לתיקון המצב, אלא אף יחמירו אותו, אלה היו גם מסקנות יום העיון בחודש אפריל 2005, בהשתתפות מומחים מהארץ ומחו"ל.

סיכום
ועדת המומחים, שמונתה על ידי יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, ושהתייחסה לנושא הסדקים במבנים, קובעת בזאת את הצורך לנהוג במידתיות בקביעת משמעות הסדקים מבחינת הנזק למבנה, וכי הטיפול הנדרש יהיה בהתאם לתקנים. לא ניתן להבטיח העדר כל סדקים בשיטות הבנייה הקיימות ובחומרים המגוונים המשמשים לבנייה. הסדקים מבטאים סכנה למבנה רק במקרים חריגים, אך במרבית המקרים הנזק הוא אסתטי עד פונקציונאלי, לכן קובעת הוועדה, שיש הגזמה מדעת ושלא מדעת בהרבה מהתביעות המוגשות לבתי המשפט, בגין סדקים, הגזמה זו פוגעת בסופו של דבר בטובת הציבור.

על החתום, חברי וועדת המומחים:
ד"ר יואב סרנה - יו"ר האיגוד, דוד דוד, דוד ישראל, דיקמן יאיר, המלי צבי, כהן מוטי, רבין שמואל, שחם דני.

אתרים מומלצים אחרים:
איטום סדקים בקירות חברת איטומן
ס.דניאל - יועץ איטום, בידוד תרמי ואקוסטי ומערכות גמר בבנייה
itum-net.co.il
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חזרה למאמרים 

 

גז רדון

הרעש והשפעתו על איכות החיים ועל הבריאות

סדקים בבניינים

המים וצריכתם

חשיבות מדידת הפחמן החד חמצני CO

על רעידות אדמה וחיזוק מבנים

הפל קל - מה זה ומה הסכנות הטמונות בו

מפרט לשיקום

הרטיבות במבנים

 

 
ביקורת מבנים
בדק בית
איתור רטיבות במצלמה טרמית
מאמרים
המלצות
 
  צור קשר
שם  
דוא"ל  
טלפון  
תאור
  0544513748
 
 
מתן שירות בכל רחבי הארץ כולל ב תל אביב וגוש דן, ראשון לציון, רחובות, הרצליה, אזור השפלה, אשדוד, אשקלון, יבנה, חדרה וכו'
לפרטים והצעת מחיר :  0544513748 דוא"ל:  as321niromat@gmail.com
דף הבית פרופיל המרכז בדק בית בדיקת דירה מצלמה טרמית ביקורת מבנים

האתר נבנה ע"י  Nadlan2u.co.il